זהו משחק חדש שלמדתי בקבוצה שאני הולכת אליה.
בוחרים רגש ומחפשים חפץ שמרגיש כמוהו.
למשל אהבה.
אהבה היא כמו… כיסא. היא פשוטה בבסיסה, יום יומית, ומאפשרת לי לנוח. אם היא עשויה מחומרים איכותיים, היא תישאר יציבה לאורך זמן, אני לא אפול ממנה, והיא לא תישבר גם אם אשקול מאה טון.
אהבה היא כמו מברשת שיניים. היא שומרת על בריאותינו אבל אם משתמשים בה הרבה היא נשחקת וצריך להחליף אותה.
אהבה היא גם כמו בושם. היא ריחנית, נעימה, מרמזת על בואו של האהוב, ומתנדפת במהירות.
זה משחק כיפי שדורש יצירתיות, גורם לנו לצאת מהקופסה, למצוא הקשרים בין דברים שלכאורה לא קשורים, ועל הדרך גם עוזר לנו לגלות דברים חדשים על הרגשות שלנו.
פחד בשבילי היה דבק בצנצנת של דבש. זהו אומנם רגש הכרחי וטוב שעוזר לנו אבל אצלי הוא כמעט תמיד מתגלה כדבק ולא דבש. מצמיד אותי למקום ולא נותן לי לזוז.
ושלווה היא כמו קופסת הויטמינים. אין לי מספיק ממנה בדיאטה שלי לכן אני צריכה לקחת אותה כתוספת כדי שאוכל להיות בריאה יותר.
בא לכם גם לגלות כמו מה היא אהבה? כעס? שמחה?
ככה משחקים
1. כותבים בצד אחד של העמוד עשרה רגשות
2. כותבים בצד השני עשרה חפצים סביבנו/ על השולחן שלנו/ בחדר האמבטיה / במקרר…
3. מתחילים לחבר בין רגש לחפץ, וכותבים למה הרגש הזו הוא כמו החפץ שבחרנו
או
1. כותבים רשימה של עשרה רגשות
2. מסתכלים סביבנו ומחפשים כמו מה הרגש הזה
3. בוחרים חפץ וכותבים למה הוא כמו הרגש שבחרנו
כעס הוא כמו הנקטרינה בתחתית קערת הפירות. כשהוא טרי יש לו טעם מתוק וצורה ברורה ומוצקה. אם לא אכלנו אותו בעודו טרי, ושמנו עליו פירות אחרים, הוא מתחיל להרקיב, להתכווץ, לאבד את הצורה שלו ולהשחיר. ואז לא ממש יודעים מה לעשות איתו. לאכול? לשים בקומפוט עם שאר הפירות שלא אכלנו? לזרוק לפח?
עשו את המשחק במהירות. אל תחשבו יותר מדי. התאמנו בלשחרר את המוח, ובלתת לו לזרום ולרוץ. עולה בכם הקש? התחילו לכתוב אותו. השאר כבר יגיע.
התאמנו.
התרגלות היא כמו פצעון מציק על הפנים. כל הזמן מרגישים אותו. לפעמים הוא כואב, לפעמים הוא מכוער, לפעמים הוא הורס לנו תוכניות. לפעמים גם נראה שאין דרך להיפטר ממנו, ואז צריך להחזיק חזק לא לפוצץ אותו. אבל אם נושמים עמוק, ממשיכים לשמור את הידיים שלנו לעצמנו, ונותנים לו להיות עם כל הכאב ואי הנוחות, אחרי כמה ימים הוא פשוט נעלם. מתנקה ומתמזג חזרה, ואנחנו שוכחים שהוא בכלל היה.
