המילים שלנו חשובות.
אני לא בטוחה שאנחנו מבינים עד כמה מילים הן בסיסיות, עוצמתיות וקריטיות בחיים שלנו.
אני קצת אובססיבית בעניין הזה, ולא רק כשאני כותבת, אלא גם כשאני מדברת או סתם חושבת. אם כי במחשבות לא תמיד קל לשים לב למילים. מחשבות הן מטבען מהירות וחמקמקות, באות והולכות, וקשה לנו לעצור ולתפוס אותן. כמו פרפרים או יתושים, צריך להיות דוממים כציידים אם רוצים ללכוד אותן.
מילים בוראות מילים הורסות
מילים יכולות לברוא ולהרוס עולמות. מכירים את האימרה "חיים ומוות ביד הלשון"? זה בדיוק זה.
לפי התורה, אלוהים ברא את העולם במילים.
בניגוד למיתולוגיות אחרות, האלוהים של היהדות, לא חצב את העולם מאבן, לא הזדווג עם ישות אחרת וממנה נולד העולם, לא נלחם והרג כוח אדיר שהיה לפניו, לא ערבב יסודות קדומים. הוא אמר מילה, והמילה הזו נוצרה בחומר, "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר."
זו העוצמה של המילים, אנחנו אומרים אותן והן קמות לחיים. מתגשמות בעולם החומרי.
כמו אלוהים אנחנו בוראים והורסים עולמות בעזרת המילים שלנו. הן הביטוי הגשמי של כל דבר בעולם שלנו. דרכן אנחנו חושבים, נותנים שם לרגשות שלנו, מבטאים את עצמנו, מתקשרים עם אחרים ובעצם יוצרים את העולם שלנו.
כישוף שחור כישוף לבן
דון מיגל רואיס בספרו "ארבע ההסכמות" רואה במילים כוח שיכול לכשף אנשים לטוב ולרע.
כשאנחנו יורדים על מישהו, פוגעים בו, מעליבים אותו, גם אם רק בצחוק, גם אם רק להקנטה, אנחנו מטילים עליו כישוף שחור שהורס, שפוגע, שמשפיל ומקטין אותו. מכווץ את העולם שסביבו, מכווץ את ליבו.
כשאנחנו אומרים מילים מתוך אהבה וחמלה, מתוך קשב ואמפתיה. מתוך הבנה שכולנו בעצם הולכים חצי עיוורים בעולם הזה, ולכן שותפים לבלבול ולטעויות, אנחנו מטילים כישוף לבן. זהו כישוף שמאיר, שמקדם, שפותח את העולם, ומרים ומעודד את האדם.
ניסוי עם מילים
אם אתם רוצים לעשות ניסוי ולבדוק את הכוח שיש למילים עלינו, שבו רגע בשקט, והתחילו לומר לעצמכם מילים. אמרו "טיפש" אמרו "מופרעת" אמרו "בכיין" אמרו "שמנה". אמרו כל מילה שהעליבה ופגע בכם כשהייתם ילדים. מילים שאתם אומרים לעצמכם כשאתם עושים טעויות, נכשלים או לא עומדים בציפיות של עצמכם. מילים שהצנזור הפנימי שלכם אומר.
עכשיו שימו לב לגוף שלכם, שימו לב לרגשות שעולים בכם, שימו לב לדימויים שצפים. האם הגוף שלכם זקוף או כפוף? האם החזה שלכם פתוח או סגור? האם אתם נושמים עמוקות או בקושי מכניסים אוויר פנימה? האם השרירים שלכם מכווצים או רפויים? האם אתם מרגישים טוב? מלאי שמחה ואנרגיה ורק רוצים לצאת לעולם ולעשות את שלכם?
שימו לב לרגליים, לידיים, לכתפיים, לגרון. האם המילים האלה גרמו לכם לחייך או לרצות לזחול מתחת לרצפה ולהיעלם? האם הן הרגישו כמו טפיחה על השכם או אגרוף בבטן? האם העולם נעשה בהיר ומואר או חשוך ואפל?
עכשיו אמרו מילים שהילד הפנימי שלכם היה רוצה לשמוע. אמרו "אהוב" אמרו "מצחיקה" אמרו "מוכשר" אמרו "אמיצה". אמרו כל מילה שעודדה אתכם כשהייתם קטנים או שמעודדת אתכם עכשיו. חישבו על המילים שההורים האידיאלים שלכם היו אומרים לכם.
עכשיו שימו לב לגוף שלכם, שימו לב לרגשות שעולים בכם, שימו לב לדימויים שצפים. האם הגוף שלכם פתוח או סגור? האם הכתפיים שלכם מרגישות כמו בטון משוריין או כמו כרית רכה? האם הלסת שלכם קפוצה או שיש לכם חיוך קטן על השפתיים? האם אתם שקועים בתוך הגוף שלכם או צפים בתוכו? האם אתם מרגישים טוב? עם שמחה ואנרגיה ומוכנים לצאת לעולם ולעשות את שלכם?
שימו לב לרגליים, לידיים, לכתפיים, לגרון. האם המילים האלה גרמו לכם לרצות לרוץ ולהתחבא או לצאת להסתובב בעולם? האם הן הרגישו כמו נזיפה דוקרת או כמו לטיפה רכה? האם העולם נעשה חשוך ואפל או שאור נוסף נכנס אליו?
זו העוצמה של מילים.
חומר הגלם של הכותבים
אנו ככותבים אמורים לשים לב למילים כפליים מכל אדם אחר. מילים הן חומר הגלם שלנו. כמו שחימר הוא חומר הגלם של קרמיקאים, כמו שבד הוא חומר הגלם של תופרים. בלעדיהן אין לנו כלום. איתן יש לנו כל מה שאנחנו צריכים. כשיש לנו מילים אנחנו יכולים לכתוב לעד.
כיצד מפתחים מודעות למילים?
על ידי הקשבה. על ידי השקטה של הקולות בתוכנו והקשבה. וכמובן על ידי כתיבה.
זה לא פשוט להיות מוכנים לשמוע. אנחנו הרי מוצפים במילים כל הזמן. לרוב הן עוברות מעלינו. הגוף הטוב והחכם שלנו יודע מה הוא עושה, וגם פה הוא שומר עלינו, אם מעומס מנטלי ואם מכאב רגשי.
אך זה הזמן להקשיב.
אם אתם מתקשים להקשיב לקולות שבתוככם, או למילים שאתם מדברים לאחרים, הקשיבו בהתחלה לאחרים. לעמיתה בעבודה שמספרת על סוף השבוע שהיה לה עם בן-זוגה. לחבר שמספר לכם על אביו החולה. או לילדה שלכם מספרת על מה קרה לה בגן.
שימו לב למילים שלהם. לסיפורים שהם מספרים לכם. שימו לב איך המילים גורמות לכם להרגיש.
כתבו את הדברים האלה בדפי בוקר, או במחברת הכתיבה שלכם. כתיבה כתמיד עוזרת לנו להבין, מקרקעת ומדייקת אותנו.
מילים משנות עולם
לאט לאט אתם תתחילו לשים לב לצורה שבה אנשים משתמשים במילים. בשיחות עם אחרים, בספרים, בתקשורת. אתם תראו את הכוח שיש להן. אתם תראו כמעט מיד מתי מוטל אותו כישוף שחור שהופך את העולם לאפל, ומתי אור נשלח מאותו אדם החוצה להאיר את העולם.
אתם תראו את השינוי בכתיבה שלכם. איך היא הופכת מדויקת יותר, בהירה יותר. אם אתם כותבים סיפורים אתם תראו איך הדיאלוגים שלכם מתחדדים. איך כל דמות מקבלת יכולת ביטוי שמתאימה לה יותר.
ואתם תראו שאתם מתחילים לשנות את הצורה שאתם מתייחסים למילים. אתם תראו כמה עוצמה יש בהן, כמה עוצמה יש לכם. העוצמה להפסיק להקשיב או לעצור את האדם שמשתמש במילים שפוגעות בכם ומחשיכות את העולם סביבכם. ועוצמה להפיץ אור מתוך עצמכם. אור שיעזור ויקדם אתכם ואת האנשים שסביבכם.
מילים בוראות והורסות עולמות.
הן מרכיבות את המחשבות שלנו, והמחשבות שלנו יוצרות את החיים שלנו.
מילים הן חשובות. הן עוצמתיות. הן קסם אמיתי שנמצא בכולנו. שימו לב אליהן.
