אנחנו חשובים והחיים שלנו חשובים… והפרטים המרכיבים אותם ראויים לעלות על הכתב – נטלי גולדברג

זה משפט נגד המחשבה שזה אידיוטי לכתוב את הסיפור שלנו.

משפט נגד המחשבה שכולנו בעצם חווים את אותם הרגשות, כולנו נופלים וקמים, כולנו אוהבים ונשברים, אז בשביל מה לכתוב עוד פעם את מה שכבר נכתב אלפי פעמים.

זה נכון שכולנו חווים כאבים ושמחות ומתמודדים עם אתגרים דומים, אבל אין באמת דבר כזה שנקרא "כולנו" אנחנו לא חלק מההמון. אנחנו לא סטטיסטיקה, או קבוצת גיל. אנחנו לא מתמזגים עם הקבוצה שבה אנחנו נמצאים. אנחנו נשארים אנחנו, ייחודיים. עם המחשבות והרגשות שלנו. עם העבר שנחווה על ידי הגוף והנפש הייחודים שלנו.

גם אם יש מיליוני אנשי שקמים כל בוקר לעבודה, אף אחד לא קם כמונו. בנסיבות המיוחדת שלנו, עם העבר שהביא אתנו לכאן, ועם ההווה המתפרש סביב הנקודה המדויקת בה אנחנו עומדים כרגע. הנקודה שאף אחד מלבדנו לא עומד ולא יכול לעמוד בה.

גם אם אנחנו מורכבים מאותם אטומים, אנחנו יצורים שנוצרו ביד ולא במכונה. איננו שכפול או העתק של אף ייצור אחר. וגם חיינו אינם שכפול או העתק של אחרים למרות שלפעמים זה מרגיש ככה.

בעולם המודרני נראה שהצטמצמנו להיות עוד אחד מההמון. החברה והמוסדות הגדולים שלה מכניסים אותנו לתוך קטגוריות כדי שהמנגנונים המכנים והאוטומטיים שמרכיבים אותם יוכלו להתמודד איתנו במהירות וביעילות. וזה כל מה שאנחנו בעיניהם עוד מישהו בקטגוריה. מה שנורא זה שאנחנו בעצמנו מקבלים את הקביעות האלה, מצטמצמים כדי להתאים את עצמנו ומסתירים את הייחודיות שלנו.

אבל הטבע, הבריאה והחיים מגיעים במיליון צבעים וצורות. וגם אם נדמה לנו שכל העלים על העץ זהים, מבט מקרוב מראה שאין עלה אחד הזהה לשני. זה ספג יותר שמש, זה נאכל על ידי חרק, זה נפגע על ידי ברד, זה לא קיבל מספיק הזנה, זה הזרד שעליו הוא יושב שבור, זה הפטוטרת שלו עקומה.

בגלל זה חשוב לשים לב לפרטים. הם אלה שהופכים כל דבר, גם אותנו, למיוחדים. ליחידים מסוגנו. אם נשים לב לעצמנו, לחלקים הפנימיים והחיצוניים המרכיבים אותנו, נבין די מהר שאין עוד אדם כמונו ביקום. אין עוד אדם שרואה כמונו, ומרגיש כמונו, וחי כמונו.

ואם נכתוב מתוך ההבנה הזו, אם נחפש ונראה את הייחודיות והשוני, נבין שגם הסיפורים שלנו ייחודים. אף אחד לפנינו ואף אחד אחרינו לא יוכל לכתוב אותו. לכן הסיפור שלנו ראוי להיכתב. לכן עליו להיכתב. לכן רק אנחנו יכולים לכתוב אותו.

אנחנו חשובים והחיים שלנו חשובים. והפרטים המרכיבים אותם ראויים לעלות על הכתב.