לפני מספר ימים פורסם שהמליאה של האקדמיה ללשון עברית אישרה מספר שמות עבריים חדשים לסוגי המדוזות.
כשאני רואה כותרת כזו אני מיד נכנסת לבדוק. גם מילים חדשות בעברית, גם שמות חדשים ליצורים, גם להבין שיש יותר מסוג אחד של מדוזה (כאילו דה). זו פשוט חגיגה.
אני אוהבת שמות של יצורי העולם שלנו.
גאוני, מופרע ומצחיק
פרחים, חרקים, זוחלים, ציפורים הם קרקע פורייה ליצירתיות אין סופית. אלה עולמות הלא-מודע של אנשי המדע מתערבלים ביחד ויוצאים לעולם. לפעמים זה פשוט וגאוני, לפעמים זה מופרע ומוזר, לפעמים זה מצחיק. הנה כמה מהמדוזות החדשות – בֵּיצַת־עַיִן יָם־תִּיכוֹנִית, מַצְפְּנִית נְקֻדָּה, יְרֵחִית אַרְבַּע־קְשָׁתוֹת. גדול, לא?
זה מיד גרם לי לרצות להמציא כמה שמות בעצמי.
בחרתי תחום של פרחים והחלטתי ליצור להם שמות שיהיו מורכבים מאיבר בגוף האנושי + מבנה גיאולוגי + תכונה + הטיות גוף. עשיתי רשימה של חלקי גוף, של מיקומים ושל תכונות והתחלתי לערבב.
הטבלה שלי נראתה כך:
|
חלק גוף |
מיקום | תכונה | סיומת |
| עין | שדה | בישנות | אִית |
| לחי | גיא | רצינות | אוֹ |
| מצח | הר | תמימות | אוּ |
| קיבה | נחל | רומנטיות | אִים |
| כבד | ואדי | פתיות | תֶה |
| בוהן | בקעה | מרירות | תָה |
| קמיצה | גבעה | שאננות | |
| ברך | רמה | אחריות | |
| טחול | מדבר | פתיחות | |
| ים | עצבות |
אלה תוצאות המשחק שלי:
- עינית הרמה הביישנית
- לחיית הואדי השאננה
- מצחיית ההר התמימה
- קיבות הנחל המרירות (האהוב עליי ביותר – כשקיבות הנחל המרירות פורחות בשעת בין ערביים…)
- כבדת הבקעה הפתוחה
- בוהנית הגבעות הפתיה (מתאים לחרק יותר מאשר לפרח)
- עפעפית המדבר הרומנטית (מוצא חן בעיניי, אני ממש יכולה לראות צמח כזה)
- קמיצת הים העצובה
- טחולית השדות (מושלם, לא צריך שום תכונה)
- שכמת הואדיות האחראית (אחריות היא לא תכונה מוצלחת לצמח)
אח, כמה כיף.
המשחק הזה שלוקח מילים מתחום אחד ברור וספציפי מאוד, שם אותן בתחום אחר ואז משלב אותן עם מילים מתחום שלישי, עוזר למוח שלנו להיפתח, להשתחרר, ולהתגמש. להסתכל על העולם שלנו קצת אחרת, בעיניים רעננות ותמימות.
זה משחק בלי רצינות רבה מדי. יש לו אומנם כללים אך הם זורמים וחופשיים והעיקר בו הוא ליהנות.
ככה משחקים:
1. בוחרים נושא שרוצים לתת לפריטים שבו שמות. כל תחום כמעט אפשרי (חרקים, מחלות, ישובים, מאכלים, אוניות…)
2. מחליטים על נושאי המונחים שאותם נשלב. כדאי לבחור 3-2 נושאים (קולות, שיטות ממשל, צבעים, מבנים, סוגי אדמה, פעולות במטבח…). אפשר להיעזר בתזאורוס או במילון חזותי. אפשר גם להסתכל סביבנו וללקט מילים.
3. כותבים כ-10 מונחים מכל נושא.
4. כותבים גם סיומות אפשריות.
5. מתחילים לשלב וליצור שמות חדשים. אין פה היגיון או צורך להצדיק את הבחירות שלנו בפני המליאה של האקדמיה ללשון עברית. מה שמוצא חן בעיניכם, מה שנשמע לכם מעניין, מה שמצחיק אתכם, זה מה שאתם כותבים.
6. מתלהבים ממה שיוצא.
7. משלבים את השם החדש במשפט או אפילו סיפור קצר
