מה זו אמת? מהי מציאות?
האם האמת היא רק מה שאנחנו יכולים לקלוט בחושים? האם מציאות היא משהו שכולם חייבים להסכים עליו? האם מה שלא קיים אצלי בעולם לא קיים בכלל? האם המציאות קבועה ונוקשה או שאנחנו יכולים להשפיע על עליה ולשנות אותה? ואם אני רואה דברים שאחרים לא רואים, האם זה הופך אותי למשוגעת או אותם? או שכולנו שפויים?
והאם פרוזה היא אמיתית ומציאותית? האם הסיפורים שאנחנו כותבים וקוראים אמיתיים?
האם סיפור בלשי אמיתי יותר מסיפור פנטזיה?
האם סיפור שמעוגן בהיסטוריה הופך להיות לא אמיתי ברגע שהדמויות בו ממוצאות?
האם הסיפורים "האמיתיים" בכתבות התחקיר בעיתונים או בחדשות, עם העריכה המגמתית, המוזיקה שסוחטת מאיתנו רגשות, והתמונות שנבחרו בקפידה כדי לשרת את האג'נדה של הכתבים באמת משקפים את המציאות?
לפני מאה חמישים שנה מסע לירח נראה לא מציאותי, פנטזיה, היום כבר עובדים בנאס"א על מסע למאדים, אז מה זה אמיתי? מציאותי?
הרי משהו שהוא אמת בשבילי, יכול להיות לא אמיתי/ הגיוני/ מציאותי לאחר,
רק תנסו לומר לפעוט שכיסא זה משהו שיושבים עליו, והוא ישוב ויוכיח לכם שכיסא הוא בעצם סולם שמטפסים כדי להגיע לשולחן ולשבת עליו, כי הוא בעצם הכיסא האמיתי.
אז מה זו אמת? מה זו מציאות? האם זה בכלל משנה?
לי נראה שכמו כל דבר בעולם האנושי גם מציאות וגם אמת הן דבר משתנה, ושתיהן הרבה יותר סובייקטיביות מאשר אובייקטיביות. אמיתי זה מה שאנחנו מחליטים שהוא אמיתי. ומציאות? נראה לי שיכולות להיות מיליארדי מציאויות בו זמנית, בדיוק כמספר בני האדם שקיימים בעולם.
ככותבים לפעמים אנחנו כל-כך רוצים שהסיפור שלנו יהיה מציאותי, אמיתי ונכון, שאנחנו שוכחים שלא ההתאמה שלו למציאות שלנו היא החשובה, אלא ההתאמה למציאות של עצמו. ההתאמה לאותנטיות, לאמת הפנימית של הסיפור היא זו שחשובה.
הסיפורת לא פה כדי לתאר מציאות.
היא פה כדי לספר סיפור, לומר משהו. להראות לנו את העולם מנקודת מבט חדשה. צד אחר שלא ראינו ולא ידענו עליו עד עכשיו. להראות לנו אפשרויות ודרכים נוספות, לעשות לנו היכרות איתן, כדי להרחיב את העולם הפרטי שלנו, ולעזור לנו לצמוח כאנשים. זו החשיבות של סיפורים. זו החשיבות של הסיפור שלנו.
ומכיוון שכך, כל צורה שבה הסיפור רוצה להיכתב היא נכונה. כל מה שקורה בסיפור הוא אמיתי.
אנשים יכולים להפוך לחרקים, מתחת ללונדון קיימת עיר שלמה, ואבא מצליח לאתר בדרום אמריקה את הבת שמעולם לא ראה. זו המציאות של הסיפור שלנו, והיא אמיתית ונכונה והגיונית כמו כל מציאות אחרת.
אז כתבו את הסיפור שלכם בכל דרך שתרצו. בכל דרך שמיושרת עם האמת הפנימית שלו. ועזבו את "המציאות" שמסביבנו, גם ככה כל אחד רואה אותה אחרת, ובכלל היא הרבה יותר רחבה, צבעונית ומטורפת מכל מה שנוכל בכלל לדמיין.
