זה משחק מצוין לאימון העין שלנו.
לתרגול תשומת הלב לפרטים הקטנים שעושים את ההבדל, ושבזכותם אנחנו מבינים שאין שום דבר בעולם שהוא זהה בדיוק לשני. כל דבר סביבנו מיוחד ושונה.
גם אם אתה שולחן lack מאיקאה, זהה בדיוק לכל שאר השולחנות, כל מה שאתה צריך לעשות זה לצאת מהקופסה, לבוא במגע עם ידי אדם, וזהו אתה שונה. לאחד יש רגל רופפת, השני קיבל שריטה על ההתחלה מהמברג הזעיר, השלישי מתנדנד, אבל רק מעט, ואף אחד בכלל לא יודע, מלבד זו שהרכיבה אותו.
איך משחקים?
בוחרים חפץ ומתארים אותו לפרטי פרטים. כל חפץ שאתם רוצים, או נמצא לידכם יכול להתאים.
בהתחלה כדאי להתחיל מחפץ רגיל ופשוט כמו ספל הקפה האהוב עליכם, אחד מהכיסאות במטבח או צג המחשב. אחר כך התקדמו לחפצים מורכבים יותר, כמו עוגת היער השחור או מושבת האמטיסט שעל שידת הלילה.
אתם אפילו יכולים לקחת שניים או שלושה חפצים דומים, לבחור אחד מהם, ולתאר אותו כך שיהיה ניתן לזהות אותו מבין כולם, כך שמי שהיה קורא את התיאור שלכם היה יודע בדיוק לאיזה עיפרון / כוס / נעל התכוונתם.
מה מתארים?
הכל.
את האורך, את הרוחב, את העומק, את הצבע, את הטקסטורה, את המשקל. את הקול, את הריח, את האנרגיה. את נימת הדיבור, את תנועות הגוף, את המחוות, את הצללים , את הקימורים, את ההשתקפויות, את התחושה שהוא נותן לכם.
למתקדמים ולהרפתקנים:
מצאו דרכים חדשות לתאר את החפץ.
היומן שלי, כשהוא פתוח, רוחבו 28 ס"מ או 3 פעמים רוחב כף היד שלי. ספל הקפה האהוב עליי מכיל 300 מ"ל של מים וחלב סויה או בדיוק את משקל הנחמה והעידוד להם אני זקוקה בתשע בבוקר.
זהו משחק מרתק. מלא גוונים וצורות, ששומר על העין שלנו רעננה וסקרנית, ובתמורה מוסיף רכות ויופי לעולם. ייחודיות שלעיתים קרובות הולכת לאיבוד בכמות הדברים שסביבנו ובשטף קיומנו.
לאחר שתסיימו לתאר את החפץ הוא לעולם לא יחזור להיות סתם עוד ספל, או סתם עוד עץ מאחורי הבית שלכם.
זה יהיה עץ הברוש היחידי שהוא שמן, כשכולם סביבו מאוד גבוהים, צרים וארוכים. טוב, לא בדיוק שמן, אלא עגול, רחב ענפים ונמוך מהאחרים. במקום לשלוח את ענפיו בשאיפה למעלה הוא שלח אותם לצדדים. כמו במקום לשמור על סגפנות ולרצות להתקרב לשמיים, הוא פתח את ידיו לצדדים, מוכן לחבק את אחיו הארציים. זה הברוש הידידותי ביותר מכל השאר, ומעכשיו כל פעם שתראו אותו תדעו את זה עליו.