תרגיל מילוי מחברות מעולה שפותח את העיניים, וגורם לנו להתמקד, ולחפש, ולחטט, ולנבור בעולם שסביבנו עד שנמצא את מה שאנחנו מחפשים.
זה אולי נשמע פשוט, כי מה הבעיה למצוא מאה דברים אדומים?
ובאמת ה-20 הראשונים פשוטים ומהירים, ועוד לפני שמספיקים לכתוב אחד, השני כבר יגיע.
בסביבות ה-50-40 הכמות מתחילה להכביד, ואז נכנסים לאינטרנט ומחפשים תמונות של דברים אדומים.
ב-20 האחרונים הלשון בחוץ, והעיניים כל-כך מרוכזות באדום ששאר הדברים הופכים להיות לא חשובים.
כדי להשלים את הרשימה שלי הייתי צריכה לעבור בבית ולהתחיל לחפש חפצים אדומים.
אדום מעולם לא היה הצבע שלי, חשבתי שאולי יהיו לי עשרה פריטים אדומים בבית, גיליתי להפתעתי שיש לי מעל שלושים, כולל כלי מטבח, בגדים וזוג נעליי עקב שהלכתי איתם רק פעם אחת כי חברה העירה עליהן משהו בנחמדות רעילה ומאז לא נעלתי אותן שוב.
ככה עושים את הרשימה:
1. לוקחים דף שורות
2. ממספרים את השורות מ-1 עד 100
3. כותבים 100 דברים אדומים
4. לא שוכחים להיות ספציפיים ומדוייקים
כלנית, היא דבר מדויק.
כוס / שמלה / מכונית / חיפושית הם דברים כלליים.
אל תכתבו דברים כלליים.
היו מדויקים.
זו לא סתם שמלה אדומה, זו השמלה האדומה שקניתי ביותר מדי כסף ועכשיו אני לובשת אותה רק בבית
זו מסננת המתכת מפוקס הום, שהחלק הפנימי שלה נעשה מחוספס בגלל השעועית החמה מדי שסיננתי בה.
זו הפנים שלי אחרי סשן קרדיו מאומץ.
משחק הכתיבה הזה בנוי על תשומת לב וערנות, על עיניים פתוחות ומוח סקרן.
ואם מתמקדים במשהו ומחפשים, תמיד מוצאים, כמו האישה שעוברת לידי בסווטשרט אדום. הצבע בולט כמו כתם של אור כנגד הירוק הכהה של השיחים והעצים שמסביב, וליד הכחול והאפור הדהויים של האיש שלידה, והילד הקטן שאוחז בידה.
חפשו מסביבכם, מאחוריכם, מעליכם. חפשו בבית ומחוצה לו, לכו לזיכרונות שלכם, היעזרו באנשים שסביבכם, עשו כל מה שצריך כדי למצוא 100 דברים אדומים.
אתם יכולים להשלים את הרשימה במספר ימים, אבל אל תפסיקו עד שיהיו לכם 100 דברים אדומים.
כמה דברים אדומים…
